בעשור האחרון עבר המושג ESG – סביבה, חברה וממשל תאגידי – מהפך דרמטי. מונח שעד לא מזמן נשמע בעיקר בחדרי ישיבות של אנליסטים פיננסיים וקבוצות משקיעים מצומצמות, הפך לאחד מעמודי התווך של השיח העסקי הגלובלי. משבר האקלים, קולות העובדים הקוראים להוגנות ואחריות, והציפיות הגוברות מצד משקיעים ולקוחות לשקיפות ולמחויבות ערכית, כולם יחד דחפו את האחריות התאגידית אל מרכז הבמה.
היום ESG הוא כבר לא "בונוס" תדמיתי אלא חובה אסטרטגית: הבסיס לחוסן תפעולי, ליכולת למשוך ולשמר עובדים איכותיים, ולבניית מוניטין שמעניק לארגון יתרון תחרותי אמיתי בעולם תובעני וביקורתי מתמיד.
שלוש אותיות – משמעות גדולה ל ESG
ESG הוא עדשה שדרכה אפשר להבין איך ארגון מתנהל בעולם מורכב ותובעני. שלושת הממדים שלו מציבים רף חדש לניהול אחראי:
Environment (סביבה) – הדרך שבה הארגון מתמודד עם כדור הארץ: מצמצום פליטות ושימוש באנרגיה מתחדשת, ועד לניהול חכם של משאבים ומניעת זיהום. זה לא רק "להיות ירוק", אלא גם להבין שקיימות יכולה להיות יתרון עסקי ממשי.
Social (חברה) – הצד האנושי של העסק: היחס לעובדים, לספקים, ללקוחות וגם לקהילה הרחבה. זה אומר תנאים הוגנים, גיוון והכלה, והבנה שהחברה היא לא רק מוכרת מוצר, אלא היא חלק פעיל מהחברה שבה היא פועלת.
Governance (ממשל תאגידי) – החוזה הבלתי־כתוב שמחזיק את הכל יחד: שקיפות, אחריות ופיקוח אמיתי. מאיך נראה הדירקטוריון ועד לאופן שבו מתגמלים מנהלים – זה מה שמבטיח ניהול הגון ואחראי לאורך זמן.
מגמות ESG – מהתכנון אל השטח
המחקר שלנו ב־Great Place to Work (לחצו למחקר) מראה שארגונים מתמקדים כיום בשישה תחומים עיקריים:
- טביעת רגל פחמנית – אפס פליטות ושימוש באנרגיה ירוקה כסטנדרט מתהווה.
- יוזמות DEIB – גיוון, שוויון, הכלה ושייכות הפכו לדרישה בסיסית בניהול טאלנט.
- גישה מקושרת – מעבר ממנהיגות מלמעלה־למטה לשותפות אמיתית עם עובדים ובעלי עניין.
- השקעה בקהילה – חיזוק הקשר בין עסקים לבין הקהילות בהן הם פועלים.
- מיקוד בתשתיות – התאמת מתקנים, חומרים ותהליכים לסטנדרטים עדכניים של קיימות.
- מדידה והסמכות – דיווח אמין ומבוסס נתונים, שמונע Greenwashing והבטחות ריקות.
המגמות הללו ממחישות ש־ESG כבר מזמן אינו “nice to have”, אלא ציפייה יומיומית מצד עובדים, לקוחות ומשקיעים. ובכל זאת, דו"ח Great Place to Work באירופה שבחן מעל 26,000 עובדים, חשף פער: רק מחצית מהעובדים מאמינים שהארגונים שלהם באמת מטמיעים את עקרונות ה־ESG.
הפער הזה מראה שהצהרות ותכניות יפות אינן מספיקות. ESG אינו נבחן בדוחות ובקמפיינים, אלא בחוויית היומיום של העובדים. אם ערכים כמו הוגנות ושקיפות אינם באים לידי ביטוי בתרבות הארגונית, האמון נשחק והאמינות נפגעת. כאן נכנסת לתמונה הסמכת Great Place to Work: היא בוחנת את ה־ESG מנקודת מבטם של העובדים עצמם, ומספקת הוכחה חיצונית לכך שהערכים הללו לא נשארים על הנייר, אלא נטמעים בשטח, ומשם מחלחלים גם ללקוחות, למשקיעים ולקהילה.
רק כמחצית מהעובדים סבורים שהארגונים שלהם אכן מתקדמים ביישום ESG בפועל, מסקר של GPTW שנערך באירופה וכלל 26,000 עובדים – לחצו לכתבה המסקרת את הסקר
ESG כמנוע צמיחה
הטמעת ויישום עקרונות ESG פותחים דלת להזדמנויות עסקיות חדשות, מחזקים את המוניטין ומעצבים תרבות עבודה שמחזיקה לאורך זמן:
חדשנות, מוניטין והזדמנויות עסקיות
בעידן של שקיפות מיידית ורשתות חברתיות, ESG הפך לסוג של תו איכות – מסר ברור ללקוחות ולשותפים: כאן פועלים באחריות אמיתית. מחקרים מראים כי צרכנים מעדיפים מותגים המחויבים ל־ESG, והבחירה הזו מתורגמת ליתרון תחרותי, לנאמנות ארוכת טווח וליכולת להיכנס לשווקים חדשים.
חברות מובילות בעולם כבר מוכיחות זאת: Patagonia, מוסמכת Great Place to Work, בנתה מותג עולמי של קיימות וזכתה לנאמנות יוצאת דופן מצד לקוחותיה. בישראל לדוגמה, תדיראן מובילה חדשנות ירוקה בתחום המיזוג, וכך לא רק מבססת את עצמה כמותג מקומי חזק, אלא גם מתמקמת כשחקן משפיע בזירה הגלובלית.
ביצועים פיננסיים ומשיכת משקיעים
העולם הפיננסי כבר הכריע: חברות המיישמות ESG מושכות אליהן היקפי הון עצומים וזוכות להעדפה מצד משקיעים מוסדיים וקרנות פנסיה. במקרים רבים הן גם נהנות מתנאי מימון טובים יותר, ריביות נמוכות יותר וגישה נוחה לאשראי.
הסיבה ברורה: חברות בעלות ציוני ESG גבוה נתפסות כפחות חשופות לסיכונים, החל מקנסות סביבתיים ותביעות משפטיות ועד משברי תדמית. המשמעות היא השקעה יציבה, בטוחה ואטרקטיבית יותר.
הדוגמה של Salesforce, מוסמכת Great Place to Work, ממחישה זאת היטב: יעד שאפתני של אפס פליטות עד 2030, מדיניות מתקדמת של גיוון והכלה, ושקיפות סביבתית מלאה.
התוצאה: אמון המשקיעים הלך והתחזק, שווי השוק זינק – והצמיחה נמשכת.
יתרון תחרותי בגיוס ושימור עובדים
דור ה־Y וה־Z נכנסים לשוק העבודה עם סדר עדיפויות חדש: קיימות, גיוון והשפעה חברתית. יותר מ־70% מהם מצהירים שיעדיפו לעבוד בארגון שמחויב לערכים אלה. עבורם, שכר הוא רק תנאי בסיסי, הם מחפשים משמעות ושייכות. מחקר בנושא של Great Place to Work מצא כי כאשר עובדים חווים שעבודתם נושאת משמעות אמיתית ומשתלבת עם ערכי הארגון, הסיכוי שיישארו לטווח ארוך גבוה פי 11, והמעורבות שלהם ביוזמות חדשנות קופצת ב־56%.
ההשפעה הזו ניכרת גם מחוץ לארגון: בשיח של עובדים ברשתות החברתיות, באתרי דירוג מעסיקים ובקהילות מקצועיות. כך מחויבות ל־ESG הופכת לכלי אסטרטגי בבניית מותג מעסיק נחשק, הן מול עובדים קיימים והן מול מועמדים פוטנציאליים.
כשהעובדים מאמינים שהארגון מתנהל באחריות ותורם לחברה ולעולם, תחושת השייכות והגאווה שלהם גדלה, והם הופכים לשגרירים אמיתיים של מקום העבודה. אף ש־ESG צמח במקור מתוך דרישות משקיעים ורגולטורים, הערך האמיתי שלו נבנה מבפנים: בתרבות שמקדמת מצוינות, חדשנות ושותפות אמיתית בין הנהלה לעובדים. מחקרי Great Place to Work מראים זאת בבירור: ככל שביצועי ה־ESG גבוהים יותר, כך חוויית העובד חיובית יותר, המחוברות עמוקה יותר ושביעות הרצון נשמרת לאורך זמן. עובדים חווים שעבודתם נושאת משמעות אמיתית ומשתלבת עם ערכי הארגון, הסבירות שיישארו לטווח ארוך גבוהה פי 11.
אסטרטגיה, דיווח ומדידה – כך מיישמים ESG בפועל
כדי ליישם ESG באופן שמייצר ערך אמיתי, ארגונים צריכים לפעול בשלושה מישורים מרכזיים: אסטרטגיה, משקיעים ומדדים. בכל אחד מהם, הסמכת Great Place to Work יכולה לשמש כעדות פרקטית שמחברת בין ערכים תרבותיים למדדים עסקיים.
- אסטרטגית ESG כחלק מהחזון העסקי – יישום אפקטיבי של ESG לא נבנה כפרויקט צדדי, אלא כחלק מהחזון והיעדים העסקיים של הארגון. חברות מובילות משלבות קיימות, גיוון והכלה, וניהול אחראי של שרשראות אספקה כבר משלב הפיתוח והתכנון.
- Sabon היא דוגמה לכך: מחויבותה לאיסור ניסויים בבעלי חיים ולשימוש במרכיבים טבעיים ומתכלים משקפת אחריות סביבתית ברמה הגבוהה ביותר (E). במקביל, ההסמכה שלה כ־Great Place to Work בישראל מהווה הוכחה חיצונית לכך שגם הממד החברתי (S) מוטמע בליבה – תרבות של אמון, שייכות ושוויון הזדמנויות לעובדים. זה ארגון שמצליח לשלב בין קיימות סביבתית לערכים חברתיים, ולתרגם אותם לאסטרטגיה עסקית מחזקת ומבודלת. לחצו להסמכה של חברת sabon
- המשקיעים: מ”ערך מוסף” לדרישה עסקית – היום משקיעים כבר לא מסתפקים במדיניות סביבתית בלבד. קרנות פנסיה, גופי מימון בינלאומיים וחברות השקעה בוחנים גם את איכות ניהול ההון האנושי: שקיפות, יציבות תרבותית ושימור עובדים. לעיתים הם אף מציבים דרישות מפורשות לחברות לפעול בתחומי קיימות, גיוון וניהול אחראי, ובכך מכתיבים בפועל סטנדרטים חדשים לשוק כולו.
הסמכת Great Place to Work מעניקה להם מדד אמין: הוכחה לכך שהארגון מתנהל לפי סטנדרטים חברתיים גבוהים, מפחיתה את סיכוני תחלופת עובדים, ומחזקת את אמון השוק. עבור המשקיעים, מדובר במדד אסטרטגי שמתרגם תרבות לאחיזה פיננסית יציבה. צרו עמנו קשר בטופס
- מדדים ודירוגים – שפה אחידה שמייצרת יתרון – מערכות דירוג בינלאומיות כמו S&P 500 ESG ו־MSCI ESG מספקות נראות חשובה למשקיעים, אך מתמקדות במדדים פורמליים שאינם תמיד משקפים את חוויית העובדים ביום־יום.
כאן נכנס Great Place to Work Israel ומשלים את הפער: באמצעות שאלוני ה־Trust Index והסמכת GPTW נמדדים ישירות אמון, מחוברות ומשמעות בעבודה, אינדיקטורים חיוניים להבנת איכות ה־S החברתי. השילוב בין דירוגים גלובליים למדידה מקומית יוצר יתרון כפול: נראות בינלאומית שמדברת בשפה של המשקיעים לצד מיצוב מקומי כמעסיק איכותי, אמין ומבוקש.
מבט לעתיד: ESG כסטנדרט עסקי חדש
העתיד הארגוני הולך ונבנה סביב ההבנה ש־ESG אינו טרנד חולף אלא סטנדרט עסקי מחייב. בעולם שבו עובדים מחפשים משמעות, לקוחות בוחנים אחריות חברתית, ומשקיעים דורשים ניהול סיכונים אחראי, ארגונים שלא יטמיעו את עקרונות ה־ESG ימצאו עצמם מחוץ למשחק. מי שידע לשלב קיימות, תרבות אמון ומדדים ברורים בליבת האסטרטגיה שלו, לא רק ישרוד אלא יצמח, וימצב עצמו כמוביל בעידן שבו אחריות וחדשנות הולכות יד ביד.

יונתן פייטרה
יונתן פייטרה, מייסד Great Place To Work® Israel התחיל את דרכו בעולם השיווק ומילא תפקידים ניהוליים בכירים בחברות גלובליות מובילות כמו קוקה-קולה, נסטלה ויוניליוור. במהלך הקריירה שלו נחשף לתרבויות עבודה מגוונות ומעשירות.
בתקופת הקורונה, כאשר ראה את השינויים המשמעותיים בעולם העבודה, הבין יונתן את הצורך בקידום תרבות ארגונית שתסייע לאנשים לממש את הפוטנציאל שלהם ותעזור לארגונים למקסם את ההון האנושי שלהם. מטרתו היא ליצור סביבת עבודה שמיטיבה עם האנשים והעסקים כאחד. בעקבות תובנה זו, הוא החליט להקים את השלוחה הישראלית של חברת ®Great Place To Work.
יונתן הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב, בעל תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותואר שני במנהל עסקים בהתמחות ביזמות, חדשנות וניהול טכנולוגי. הוא מרצה על מנהיגות וניהול, עם דגש על הקשר בין תרבות ארגונית להצלחה עסקית.